לאחר קרבות הירי בסורוקה, סיפור האלימות יוצא לאור גם בביה"ח מאיר בין חמולות ערביות מסוכסכות.
האלימות הגואה בחברה הערבית בישראל זולגת לתוך בתי החולים והיא אחד מהסיפורים העוצמתיים ביותר שיצאו לאור בחודשים האחרונים, תושבי ותושבות האזורים בהם שוכנים חוששים להסתובב בהם בלילות ולעיתים נקלעים לקו האש ללא קשר למריבות.
אנו בקונטנטו נאו מאמינים כי יש לחשוב על ההשפעות הסביבתיות לפני מעשה, ולפתור סכסוכים דרך מילים מקרבות ותקשורת מכבדת, ללא אלימות. יחד עם זאת, לעיתים הדיאלוג המתבקש נוכח אלימות חייב להיות חד, חלק, עוצמתי ובלתי מתפשר. אם תרצו, לעיתים כש-"ערפד" מגיע למצוץ את דמך, הדרך הנכונה להתנהל היא לתקוע בו "פגיון מילולי" בתוך העין. בבחינת הקם להורגך, השכם להורגו. אנשים לעיתים בוחרים לפרש בטעות הכלה, דיבור רך וחיוך מכיל כחולשה, מוטב לכם בבואכם להדהד את הסיפור שלנו ושלכם בעולם, לשים לב היטב מתי לפנינו סיפור לעומתי אך בר פתרון במילים מכילות ומתי לפנינו "ערפד" צמא דם?
אחד ממנהיגי הקהילה הערבית בישראל, איש אקדמיה וחינוך – פרופ׳ אליאן אל-קירינוואי, שעבד בביה״ח סורוקה ושהתארח באולפן קונטנטו נאו במסגרת התכנית ״ישר ללב״, הוציא לאור את סיפורו האישי אודות עצה שאביו נתן לו לגבי הטיפול הסוציאלי שלו בסורוקה עם החברה הבדואית.
מתי גם אתם תבחרו לחלוק את העצות החשובות בחייכם עמנו?